the JIPTS

התגובה של מערכת הבקרה האוטונומית הלבבית לגירויים שונים. 17-1

התגובה של מערכת הבקרה האוטונומית הלבבית לגירויים שונים
אצל אנשים לאחר שבץ מוחי – מחקר
היתכנות / נועה רפאלי באר, מיכל כץ-לוירר

 

 


תקציר:
שבץ מוחי (Stroke)  היא אחת המחלות השכיחות בעולם. פגיעה בתפקוד המערכת האוטונומית בעקבות שבץ מוחי היא תופעה נפוצה. דרך פשוטה לניטור פעילות מערכת הבקרה האוטונומית הלבבית היא שימוש במדד שונוּת קצב הלב (HRV), המציג מדד כמותי לפעילות ולשיווי המשקל בין תתי-המערכות האוטונומיות.
במאמר מוצג חקר מקרים שמטרתו לתאר את תפקוד מערכת הבקרה האוטונומית הלבבית סמוך לשבץ מוחי, לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים מן האירוע, ולהציג את התגובה של המערכת למגוון גירויים - פיזיים וקוגניטיביים - הקיימים בשגרת הפעילות הפיזיקלית והשיקום של חולים אלו.

 

אוכלוסיית המחקר:

ארבעה נבדקים לאחר שבץ מוחי איסכמי המיספרלי ללא אפזיה  עם יכולת קוגנטיבית שמורה, ללא לקות ראייה או שמיעה חמורה, לעומת ארבעה נבדקים בריאים כביכול ובאותו הגיל, ששימשו קבוצת ביקורת.

 

הליך המחקר: 

נבדקים לאחר שבץ מוחי נבדקו בשלוש תקופות זמן: שבועיים,  חודש ושלושה חודשים לאחר האירוע; הנבדקים הבריאים עברו הערכה אחת.
כל המשתתפים נוטרו לאורך יממה לשם הערכת קצב הלב ושונות קצב הלב. נוסף על כך, נערכו מניפולציות שונות: מבחן אחיזה, מבחן נשימה, דיווש, מבחן קוגניטיבי ומבחן המשלב יחד דיווש ומטלה קוגניטיבית.

 

תוצאות:

ערכי קצב הלב נמצאו דומים בשתי הקבוצות במנוחה ובמניפולציות המחקר. ערכי  שונות קצב הלב נמצאו נמוכים הן במנוחה והן במניפולציות המחקר בקבוצת  המחקר לעומת קבוצת הביקורת .

 

דיון:

התוצאות הראשוניות של המחקר מדגישות את אפשרות הביצוע והיישום של המטלות השונות בקרב קבוצת המחקר.  ההשערה הבסיסית שישנו פער בתפקוד המערכת האוטונומית בין נבדקים לאחר  שבץ מוחי ובין נבדקים שלא עברו שבץ מוחי  אוששה במחקר מקדים זה.


מילות מפתח:

שבץ מוחי, מערכת אוטונומית לבבית, שונוּת קצב הלב.

 

 

עבור לתוכן העמוד