the JIPTS

12-3 שלוש שנים של שיקום נשימתי: עוצר את ההתדרדרות בחסימת דרכי האוויר

שלוש שנים של שיקום נשימתי: עוצר את ההתדרדרות בחסימת דרכי האוויר, משפר את משך אימון הסיבולת ואת מדד מסת הגוף בחולים עם מחלת ריאות חסימתית
דוד סתיו, מאיר רז,  יצחק שפירר

תקציר:

רקע: שיקום נשימתי ידוע כטיפול יעיל עבור חולים עם מחלת ריאות חסימתית. אולם, עד היום אין תמימות דעים לגבי משך הזמן הדרוש לתוכנית השיקום. בנוסף, ההשקפות הרווחות הן ששיקום נשימתי לא משפר FEV1 או מאט את התדרדרותו בחולים עם מחלת ריאות חסימתית. מטרת מחקר זה לבחון את יעילות תוכנית תלת שנתית לחולים במחלת ריאות חסימתית, המטופלים במרפאת חוץ והשפעתה על תפקוד ריאתי, יכולת תרגול ו- (Body Mass Index (BMI.

שיטת המחקר: בוצע מחקר מבוקר מזווג. הערכת תוצאות נעשתה לאחר 6, 12, 18, 24, 30 ו-36 חודשים. שמונים חולים עם מחלת ריאות חסימתית בדרגה מתונה עד חמורה (גילאים 7±63 שנים; FEV1 של 48% ±14) גויסו למחקר. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול סטנדרטי בלבד בעוד שקבוצת המחקר קיבלה שיקום נשימתי למשך שלוש השנים. קבוצות אלו זווגו מבחינת גיל, מין, BMI ,FEV1% ומספר שנות עישון.

תוצאות: ההתדרדרות בFEV1- לאחר שלוש שנים הייתה נמוכה משמעותית בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת,
74 מ”ל לעומת 149 מ”ל בהתאמה (p<0.001). העבודה הממושכת המקסימאלית והסיבולת השתפרו לאחר תקופה קצרה של שיקום נשימתי והשתמרו למשך תקופת המחקר בניגוד לקבוצת הביקורת (p<0.01). הפחתה ב- BMI נצפתה בקבוצת הביקורת לאחר שלוש שנים בעוד שבקבוצת המחקר נראה שיפור קל בלבד (p<0.05).

מסקנה: שלוש שנים של שיקום נשימתי במרפאת חוץ הביאו לשינוי בהתקדמות מחלת ריאות חסימתית כמו גם לשיפור בתפקוד הגופני בחולים אלו.


 

עבור לתוכן העמוד