11-3 השפעת תרגול עם מערכת רובוט-מציאות מדומה

השפעת תרגול עם מערכת רובוט-מציאות מדומה על תפקודי הליכה של מטופלים אחרי אירוע מוחי
ג’ודית דויטש PhD PT , ענת מירלמן PhD PT , פאולו בונטו PhD
Stroke. 2009 Jan; 40(1):169-74.

תקציר

רקע ומטרת המחקר: תרגול אספקטים דיסטליים של גפה תחתונה בעזרת מערכת פלטפורמה רובוטית עם מציאות מדומה (VR ) הראתה בעבר שיפור בתפקודי הליכה. מטרת מחקר זה היתה לבדוק האם ההעברה של השיפור (שנבע מתרגול בישיבה) להליכה על הקרקע הוא תוצר של תרגול של ה- VR או של תרגול עם הפלטפורמה הרובוטית.

שיטות: נערך מחקר השוואתי בעל סמיות. שמונה-עשר נבדקים אחרי ארוע מוחי השתתפו באימון 3 פעמים בשבוע למשך 4 שבועות. קבוצה אחת (9=n) תרגלה עם הפלטפורמה הרובוטית וה- VR והקבוצה השניה (9=n) תרגלה רק עם הפלטפורמה הרובוטית. התרגול המוטורי בשתי הקבוצות כלל תנועות דיסטליות של כף הרגל והקרסול. משתנים ספטיו-טמפורליים של הליכה נבדקו במעבדה וכן בבית החולה ובקהילה.

תוצאות: מהירות ההליכה ומרחק ההליכה שנבדקו במעבדה היו גדולים יותר בקבוצה שהתאמנה עם ה- VR מאשר בקבוצה שקיבלה אימון רק עם המערכת הרובוטית, שיפור משמעותי נמצא גם במרחק ההליכה ומספר הצעדים שהנבדקים עשו כפי שנמדדו בבית ובקהילה במשך 7 ימים רצופים. שיפורים אלו נשמרו גם 3 חודשים לאחר תום האימון.

מסקנות: לידיעתנו זהו המחקר הראשון שהדגים שאימון דיסטלי של גפה תחתונה עם המיפלגיה כרונית, באמצעות מערכת רובוטית עם מציאות מדומה יכול לשפר פרמטרים של הליכה יותר מאשר אימון רובוטי בלבד. אנו מניחים שמערכת המציאות המדומה שיפרה בין השאר גם את יכולות תזמון התנועה וגיוס מוטורי ובכך איפשרה שיפור בהליכה.