the JIPTS

12-2 החלמה מתמשכת של הליכה שנתיים לאחר אימון ניידות

החלמה מתמשכת של הליכה שנתיים לאחר אימון ניידות בילד עם פגיעה חמורה לא מלאה של חוט שדרה
Fox E.J., Tester N.J., Phadke C.P., Nair P.M., Senesac C.R., Howald D.R., Belman A.L.
Physical Therapy. 90(5):793-802

תקציר

רקע ומטרת תיאור המקרה: הכותב דיווח בעבר על שיקום הליכה של ילד אשר לא היה נייד בהליכה לאחר פגיעה כרונית לא מלאה בחוט השדרה הצווארי (SCI) לאחר 76 מפגשים של אימון ניידות. למרות שהמדדים הקליניים לא נבאו החלמה זו, פיתח הילד תנועות רציפרוקאליות ברגליים אשר אפשרו שיקום הליכה עצמאית באמצעות הליכון אחורי. ההגבלות התפקודיות לטווח הארוך והסיבוכים המשניים אשר מתלווים לטיפול בילדים עם פגיעת בחוט השדרה דורשים מעקב מתמשך אחר ילדים עם פגיעות אלו. לכן מטרת תיאור מקרה זה היא לתאר את התפתחות ההליכה ומערכת שלד-שריר במשך שנתיים לאחר שהשתתף בתוכנית של אימון הניידות.

תיאור המקרה: לאחר אימון ניידות, הילד החל ללכת לבית ספר יסודי באופן מלא כאשר הוא מתהלך. הוא הוערך חודש (מדידת הבסיס),  שנה ושנתיים לאחר סיום תקופת אימון הניידות. בדיקת תפקוד ההליכה כללה את מידת העצמאות בהליכה, מהירות ההליכה, משתנים של זמן ומרחב, ניתוח קינמאטי, ומדידת צעדים יומית. גדילה והתפתחות נבדקו ע”י מעקב אחר גובה ומשקל ונוטרו מקרים של סיבוכים במערכת שלד-שריר ויכולת ביצוע משימות מוטוריות כללית.

תוצאות: במשך השנתיים, המשיך הילד לנוע באופן עצמאי באמצעות הליכון אחורי תוך שהוא מגדיל את מהירות ההליכה המרבית שלו. משתני זמן-מרחב והקינמאטיקה של התנועות השתפרו ופעילות ההליכה היומית שלו גדלה. הגובה והמשקל נשארו בעקומת הגדילה בה היה לפני הפציעה והתאימו לנורמת הגיל. הילד חווה מעט סיבוכי שלד-שריר. בנוסף, הוא רכש את היכולת להשתמש בדפוסים רציפרוקאליים של הרגליים בזמן משימות ניידות כמו למשל טיפוס מדרגות עם עזרה ודיווש עצמאי בתלת אופן.

מסקנות: שנתיים לאחר התאוששות ההליכה, ילד זה עם פגיעה לא מלאה בחוט שדרה שימר ושיפר את פונקצית ההליכה שלו וחווה גדילה והתפתחות התואמים את גילו.


 

עבור לתוכן העמוד