13-3 השפעת טכניקות שחרור מיופציאלי על כאבים, תפקוד פיזי ויציבות

השפעת טכניקות שחרור מיופציאלי על כאבים, תפקוד פיזי ויציבות אצל הסובלים מפיברומיאלגיה: מחקר אקראי מבוקר
Castro-Sánchez A.M., Matarán-Peñarrocha G.A., Arroyo-Morales M., Saavedra-Hernández M., Fernández-Sola C., Moreno-Lorenzo C.
Clin Rehabil. 25(9):800-13.

תקציר

מטרה: לקבוע את ההשפעות של טכניקות שחרור מיופציאלי (טכניקה מנואלית המשלבת לחיצות ומתיחות של רקמות רכות) על סימפטומים של כאב, יציבות ותפקוד פיזי אצל הסובלים מפיברומיאלגיה.

תכנון: ניסוי אקראי, מבוקר-פלצבו.

משתתפים: שמונים וששה אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה חולקו באופן אקראי לקבוצת ניסוי ולקבוצת פלצבו.

טיפול: החולים קיבלו טיפול במשך 20 שבועות. קבוצת הניסוי טופלה ב 10- סוגי שחרור מיופציאלי, וקבוצת הביקורת קיבלה לכאורה טיפול באלקטרו-תרפיה בגלים קצרים ובאולטרה סאונד. מדידות עיקריות: המשתנים היו מספר הנקודות הרגישות, כאב, יציבות, תפקוד פיזי, חומרת המצב הקליני והערכה קלינית גלובלית של השיפור. המדידות נעשו לפני תחילת הטיפול, מיד בסיומו, לאחר ששה חודשים מהטיפול האחרון ושנה לאחריו.

תוצאות: מיד בתום 20 שבועות של טיפול מיופציאלי, קבוצת הניסוי הראתה שיפור מובהק ( P < 0.05) בנקודות כואבות ורגישות, בציון בסולם הכאב של מקגיל ) )P < 0.032 ,20.6±6.3 McGill Pain Score( ( תפקוד פיזי, ) )P < 0.029 ,56.10±17.3 ובחומרת המצב הקליני ) P < 0.039 ,5.08±1.03 (. בבדיקת מעקב שישה חודשים לאחר תום הטיפול, היה הבדל מובהק בין הקבוצות לטובת קבוצת הטיפול אשר בה מספר הנקודות הרגישות הממוצע, ציון הכאב ) P < 0.048 ,8.25±1.13 ( וחומרת המצב הקליני ה) P < 0.043 ,5.28±0.97 ( היו נמוכים יותר והתפקוד הפיזי היה טוב יותר ) .)P < 0.049 ,58.60±16.30 במעקב שנה לאחר תום הטיפול, השיפורים המובהקים היחידים היו בשתי נקודות כואבות )בצלע השני מצד שמאל ובשריר העכוז השמאלי(, במימד האפקטיבי, במספר הימים שבהם הרגישוטוב ובחומרת המצב הקליני.

מסקנה: התוצאות מצביעות על כך שניתן להשתמש בטכניקות שחרור מיופציאלי כטיפול משלים לסימפטומים של כאבים, תפקוד פיזי וחומרת המצב הקליני, אך אינן משפרות את היציבה של הסובלים מסינדרום דאבת השרירים.