15-3 פיקוח ובקרה על שירותי הפיזיותרפיה בישראל מנקודת מבטם של המנהלים הארציים

פיקוח ובקרה על שירותי הפיזיותרפיה בישראל מנקודת מבטם של המנהלים הארציים של שירותי הפיזיותרפיה
תמר יעקב, יוגב גרמה, רננה פטנה, אילה פרג

תקציר

רקע: השירות הפיזיותרפי בישראל מעוגן ב"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" והוא חלק מסל הבריאות. שירות זה, כשאר שירותי הבריאות, מחויב לעמוד בקריטריונים המקצועיים המוגדרים בחוק, ובהם פיקוח ובקרה של משרד הבריאות.

מטרה:  לתאר את מערך הבקרה הפנימי והחיצוני על שירותי הפיזיותרפיה בישראל ולזהות חוזקות וחולשות של מערך זה בארגונים השונים.

שיטה: נערך מחקר איכותני המבוסס על ראיונות אישיים מובנים-למחצה  עם המנהלים הארציים של שירותי הפיזיותרפיה ועל נהלים שמפורסמים באתר משרד הבריאות. הראיונות הוקלטו, תומללו ותוכנם נותח.

תוצאות: משרד הבריאות מקיים מנגנון פיקוח ובקרה על השירות הפיזיותרפי הציבורי בישראל. מנהלי השירות מכירים בחשיבות הבקרה ומברכים על קיומה. הגופים המבוקרים משתמשים בבקרה ככלי לשיפור השירות, לבדיקה עצמית ואף למינוף הדרישות מן הארגון שבו הם פועלים. ברוב הגופים קיימות גם בקרות פנימיות, וברובם הן מינהלתיות בלבד. שירותי הפיזיותרפיה שמסופקים ישירות במסגרות של משרד הבריאות מבוקרים על-ידי המשרד עצמו, ואילו שירותי הפיזיותרפיה שמסופקים במסגרות של משרדי ממשלה אחרים או במסגרות פרטיות מבוקרים באופן חלקי בלבד.

מסקנות: מערך הבקרה על שירותי הפיזיותרפיה בישראל עונה באופן חלקי על הוראת החוק. הבקרה שנעשית כיום על-ידי משרד הבריאות היא מינהלית בלבד ויש צורך גם בבקרות מקצועיות. כדי לעמוד בדרישות החוק, יש צורך לבנות מנגנון בקרה בכל  המסגרות שבהן ניתן השירות הפיזיותרפי, כולל  המסגרות הפרטיות ומשרדי ממשלה אחרים.

מילות מפתח: פיזיותרפיה, בקרה, פיקוח, שירות ציבורי

הערה: המחקר הזה נתמך על ידי מענק מטעם המכון לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות.