15-1 פיזיותרפיה, ראיות מחקריות ואתיקה

פיזיותרפיה, ראיות מחקריות ואתיקה / אילנה זילברשטיין, ישראל זבולון

תקציר

הקדמה: שינויים במדיניות ובמערכות בריאות בעולם המערבי העלו את הצורך לקבוע סדרי עדיפויות בחלוקת תקציב בריאות על בסיס כלכלי ומדעי. על רקע זה התפתחה הגישה של רפואה מבוססת ראיות, Evidence based medicine (EBM) בשנות השמונים המוקדמות של המאה העשרים. מאז, היא נמצאת במוקד העשייה הרפואית.

מקצוע הפיזיותרפיה נמצא בתהליך מתמשך של התקדמות,הן מבחינה מחקרית והן מבחינת פיתוח גישות וטכניקות טיפוליות. כאחד ממקצועות הבריאות, הוא מושפע משינויים חברתיים וממגמות מערכתיות במדינה. על כן, אימץ מקצוע  הפיזיותרפיה, את הגישה של רפואה מבוססת ראיות ושינו את שמה לעשייה מבוססת ראיות (עמ"ר) (Evidence Based Practice-EBP).

Sackett (2000) שהיה מייסד הרעיון של "רפואה מבוססת ראיות" הכליל בהגדרה שלושה יסודות: ניסיון קליני של המטפל, ערכיו של המטופל והראיות המדעיות הטובות ביותר הקיימות. הדיונים בספרות אודות הגישה נבעו מהפרזה בחשיבות המחקר על חשבון היסודות האחרים. בעשייה מבוססת ראיות ישנם  היבטים אתיים, אשר הביטוי המרכזי שלהם הוא יישום טיפול אשר לא רק מיטיב עם מרבית המטופלים ('עיקרון ההטבה' באתיקה), אלא בראש וראשונה אינו גורם לנזק כלשהו.

בבדיקה מעמיקה של שיטות המחקר הקיימות בפיזיותרפיה וכן בקריאה ביקורתית של מחקרים שונים ישנה לעיתים התנגשות בין עקרונות אתיים לבין יישום ממצאי המחקר. כל קלינאי חייב לקחת בחשבון סוגיות אלו בבואו ליישם את מסקנות המחקרים. 

מטרות: במאמר זה ידונו סוגיות אתיות בעמ"ר ומשמעותן ביישום בפרקטיקה ובעתיד המחקר במקצוע. 

שיטה: סקירת ספרות

סיכום ומסקנות: הכללת עמ"ר בתוך מסגרת רחבה הלוקחת בחשבון את הסוגיות האתיות, את הניסיון הקליני ואת עולמו הייחודי של כל מטופל, תאפשר גמישות מחשבתית וקלינית החיונית במקצוע הפיזיותרפיה ובכך תשמור על הייחוד המקצועי.  גישה כזו תביא גם להרחבת גבולות מקצוע הפיזיותרפיה לתחומים אשר אין עדיין ראיות משכנעות בנוגע למנגנוני הפעולה שלהם או ליעילותם. 
 

מילות מפתח: פיזיותרפיה, עשייה מבוססת ראיות (עמ"ר), אתיקה.