בדרך לשינוי מקצועי: הרחבת "ארגז הכלים" של הפיזיותרפיה לאיתור מוקדם של ספקטרום האוטיזם בתקופת הינקות
אסנת עטון-עיני1 טל שחר אשכנזי 1,2 |
1 החוג לפיזיותרפיה אוניברסיטת חיפה 2 רכזת תחום ילדים מחלקה ארצית לפיזיותרפיה משרד הבריאות |
תקציר
תפקיד הפיזיותרפיה בתחום האוטיזם כולל כמה מישורי התערבות אפשריים, ביניהם האיתור המוקדם. הפיזיותרפיסטים פוגשים את התינוקות בסיכון ל-ASD בצומת חשוב בתהליך התפתחותם. מפגש זה עשוי לסייע באיתור המוקדם של תינוקות בסיכון ל-ASD בשל המיומנות של הפיזיותרפיסטים בזיהוי דגמי תנועה לא-טיפוסיים, בשל החשיפה שלהם לאוכלוסיות בסיכון ל-ASD וגם בשל אופי הטיפול הפיזיותרפי, שמאפשר דגימה של התנהגויות התינוק ובניית קשר משמעותי עם ההורים, שיכולות לשמש בסיס להבעת חשש הורי. מעורבות הפיזיותרפיסטים באיתור מוקדם של ילדים בסיכון ל-ASD דורשת בקיאות ומיומנויות ספציפיות המחייבות הרחבה ושכלול של "ארגז הכלים" בתחום. מחקרים שבדקו את הידע ואת תחושת המסוגלות של פיזיותרפיסטים בתחום האוטיזם הצביעו על רמות לא גבוהות של ידע לגבי הקריטריונים לאבחנה של ASD ולגבי סימניו המוקדמים. המחקר מצביע על רצונם של הפיזיותרפיסטים בהכשרה נוספת בתחום האוטיזם. מאמר זה מציג את ההתפתחויות המחקריות בנושא איתור מוקדם של תינוקות ופעוטות בסיכון ל-ASD, השלכותיהן האפשריות על המעורבות של הפיזיותרפיסטים ועל התאמת תהליך האבחון של הפיזיותרפיה בינקות, ובוחן את משמעויותיהן הקליניות ברמת הקלינאי וברמת המקצוע. |
מילות מפתח: ASD , ספקטרום האוטיזם, סיכון התפתחותי, איתור מוקדם, תהליכי הערכה בינקות, סימנים מוקדמים, פיזיותרפיה |
למאמר המלא: לחצו כאן
לחזרה לתוכן העניינים של כרך 22 גיליון 1 לחצו כאן