the JIPTS

השפעת הטיפול בשיטת ואטסו על מדדי כאב ואיכות השינה בקרב השים המאובחנות בפיברומיאלגיה

אורלי חן1, אנה גרברניק2, רותי פילץ-בורשטיין3

1אורלי חן, סטודנטית לתואר שני במסלול לחינוך גופני, המכללה האקדמית גבעת-וושינגטון
2אנה אנה גרברניק, חוקרת, שימשה כיועצת סטטיסטית לעבודה זאת
3ד"ר רותי פילץ-בורשטיין, פיזיולוגית, מרצה בכירה ומנחה במכללה האקדמית גבעת-וושינגטון ובמרכז האקדמי פרס, רחובות
rutipb@gmail.com
 

המחקר נערך במסגרת החובות לתואר שני, המסלול לחינוך גופני, המכללה האקדמית לחינוך, גבעת-וושינגטון.
רקע: פיברומיאלגיה הינה מחלה ריאומטית המאופיינת בתסמינים פיזיים, פסיכולוגיים וחברתיים, ונפוצה בקרב 2%-4% מן האוכלוסייה, מתוכם 90% נשים. משערים כי קיים קשר בין המצב נפשי של החולה ובין תסמיני המחלה וכי למערכת ההורמונלית תפקיד חשוב בפיתוח הסינדרום. הטיפול במחלה מתמקד בעיקר בהקלה של סממנים משניים: כאב, הפרעות באיכות השינה ודיכאון. פעילות גופנית ביבשה ובמים נמצאה יעילה בהפחתת הכאב ובשיפור התפקוד במסגרת המשפחתית והחברתית.

 

מטרת המחקר: לבחון את ההשפעה של הטיפול בשיטת ואטסו על מדדים של כאב ואיכות השינה בקרב חולות פיברומיאלגיה בהשוואה לפעילות מונחית במים.


שיטה: המחקר נערך על נשים בנות 40-75 המאובחנות בפיברומיאלגיה שחולקו לשתי קבוצות: נשים ששובצו לטיפולי ואטסו (10=n) (קבוצה1) במשך 30 דקות / פעם בשבוע, במהלכם המטופלת שהתה במים במנח אופקי כשהיא פסיבית ונתמכת באזורים שונים של גופה בידי המטפלת, תוך תנועות ערסול איטיות. נשים ששובצו לפעילות מונחית במים (10=n) (קבוצה 2 ) 45 דקות / פעם בשבוע. הפעילות כללה תרגילים לחיזוק כוח השרירים, להגדלת טווחי התנועה של המפרקים, לשיווי המשקל ולפעילות אירובית. תכנית ההתערבות נמשכה 8 שבועות. איכות השינה הוערכה באמצעות שאלון (Pittsburgh Sleep Quality Index (PSQI ועוצמת הכאב על פי סולם 1-10 (Visual Analogue Scale (VAS. הטיפולים נמשכו שמונה שבועות שבמהלכם מולאו השאלונים בערב שלפני הטיפול, בערב הטיפול, ובערב שלאחר כל טיפול.


תוצאות: נמצאה ירידה מובהקת סטטיסטית במדד הכאב בחמישה מצבים: ישיבה, הליכה, נהיגה, עמידה ושכיבה. כמו כן, נמצא שיפור מובהק סטטיסטי באיכות השינה בקרב חולות פיברומיאלגיה. השיפור במדדים אלה נשמר במשך יממה אחת לפחות מתום הטיפול. בקבוצת הפעילות המונחית במים לא נצפו הבדלים דומים במדד הכאב ובאיכות השינה לאחר הטיפולים.


מסקנות: ניתן להסביר את היתרון בטיפול בשיטת ואטסו בהשוואה לפעילות מונחית במים ביצירת סביבה מרגיעה שאינה מושגת בפעילות קבוצתית אחרת המתבצעת במים. המצב הפסיבי של המטופלת שנתמכת בידי המטפל, הקשר הבלתי אמצעי, תנועות הערסול וההקפדה על דפוסי נשימה המותאמים למטופלת מאפשרים חוויה פיזית ונפשית המיטיבה עימה. על בסיס ממצאים ראשוניים אלה ניתן לתמוך בשילוב הטיפול בשיטת ואטסו בחולות פיברומיאלגיה.


מילות מפתח: Pain quality Sleep, exercise Aquatic, Watsu, Fibromyalgia

עבור לתוכן העמוד