

חזרה לספורט לאחר פציעה: קווים מנחים להחלטה מושכלת. סיכום סימפוזיון רב-מקצועי
יונתן קפלן2,1 קלייר ארדרן3, עופר בן צבי4, אורי בר זאב5, יובל דויד5, יוסף וויס6, דוד מורגרשטרן7, מאיר ניסקה8, אסנת רווה1, אלה בין1,9 היידי שוגרמן1 |
1החוג לפיזיותרפיה, הקריה האקדמית אונו 9החוג לאנטומיה, בי"ס לרפואה על שם סאקלר, אוניברסיטת תל אביב |
תקציר
מטרות: סיכום הנושאים העיקריים שנידונו בסימפוזיון, הצגת הדעות השונות, הצעת המלצות בנוגע לחזרה לספורט עבור מקבלי ההחלטות, בדיקת גבולות המחקר בתחום והארת הנושאים הדורשים מחקר נוסף.
תוצאות: התשובה לשאלה "מהי חזרה לספורט" תלויה במידה רבה בנקודת המבט של הנשאל. לכל אחד מן הגורמים - הספורטאי, המאמן והקלינאי - פרספקטיבה שונה, וקיימים הבדלים בין המטרות והציפיות שלהם. המודל העכשווי של אימון ספורטאים וחזרה לספורט הוא מודל של קבלת החלטות משותפת. הקריטריונים המשמשים לקביעת קצב ומידת החזרה למגרש כוללים גורמים פסיכולוגיים, מבחני תפקוד ייחודיים לענף הספורט הרלוונטי, מבדקי כוח שרירים וטווחי תנועה, מדדים קליניים, הערכת גורמי סיכון ואת גורם הזמן.
מסקנות: הגורמים המשפיעים ביותר על בטיחות והצלחה בעת חזרה לספורט בתוך זמן סביר עדיין אינם ידועים. לכן, על מחקרים עתידיים להתמקד בגישה אחידה לאבחון, למדידה ולדיווח על תוצאות החזרה לפעילות גופנית לאחר פגיעה.
מילות מפתח: פציעות ספורט, חזרה לספורט, קבלת החלטות משותפת |