המנגנון הפריפרי של זיכרון שרירי
|
פרופ' אלי כרמלי |
| תקציר |
| רקע: זיכרון שרירי הוא תכונה חדשה בהשוואה לכלל התכונות המיוחסות לתא (להלן “סיב") שריר שלד משורטט. כתוצאה מאימונים לפיתוח כוח שרירים, סיבי השריר עוברים הסתגלות. נשאלת השאלה אם הסתגלות זו היא בעלת זיכרון לטווח ארוך או שמא ברגע שהאדם הפסיק להתאמן, השריר מאבד את זיכרונו. |
| מטרה: לסקור ספרות מקצועית ולבסס את הטענה כי לסיב שריר משורטט יש זיכרון. |
| שיטות: נעשה חיפוש במאגרי מידע PubMed, Cinhal, Google, על פי מילות המפתח muscle memory, atrophy, exercises, adult stem cells אחר ראיות של מחקרים שנעשו על מודלים מעבדתיים (in vitro) וכן על בעלי חיים ובני אדם (in vivo). |
|
תוצאות: בעקבות אימוני כוח נוצרת התלכדות של “סרקולמת הסיב” עם “קרום הבסיס” של “תאי גזע בוגרים” הממוקמים בקרבת סיב השריר (המכונה “סינציטיום"). בשל כך, נוספים גרעינים לסיב השריר המאפשרים לסיב להגביר את ייצור הריבוזומים והחלבונים ולגדול במשקלו ובשטחו. |
|
דיון ומסקנות: תכונת ה"סינציטיום" בין סיב השריר לתא גזע בוגר ותוספת הגרעינים לסיב הן ראיות ליכולת ההסתגלות של סיב שבעקבות אימוני כוח עבר היפרטרופיה. ואולם סיב שריר היפרטרופי, גם אם לאחר מכן לא נחשף לאימוני כוח, ישמור על מספר הגרעינים שלו למשך 25-10 שנים, ומכאן ניתן להסיק על יכולת של למידה וזיכרון. יתר על כן, אם יחזרו סיבי השריר לאימוני כוח הם יפתחו כוח שרירי במהירות רבה יותר ולעוצמה גדולה יותר, הנובעים מן הזיכרון "ההיסטורי" שבו התלכדו עם "תאי גזע בוגרים" ו"גנבו" מהם את הגרעינים שכעת מאפשרים להם לבנות מסת שריר במהירות ובאיכות גדולות יותר. החשיבות של עובדה זו היא בכך שהיא יכולה להמריץ ולעודד אנשים לעסוק באימונים לפיתוח כוח ומסת השריר ליום סגריר. |
| מילות מפתח: הדרכה קלינית, פיזיותרפיה, כללית, שביעות רצון |
