מאמר מחקרי - ההשפעה של תרגול אינטנסיבי גלעד שורק 18-1
ההשפעה של תרגול אינטנסיבי בדגש לגפיים עליונות על סבולת ופעילות מערכת הבקרה
גלעד שורק, מרילין כהן, מיכל כץ-לוירר, קרן בן שטרית, סיימון שלס |
מטרת המחקר: לבחון את ההשפעה של אימון אינטנסיבי משולב של תרגול בילטרלי והגבלה של הגפיים העליונות, הכולל גם תרגול יומיומי בחדר הכושר ובבריכה הטיפולית, על תפקוד הגפיים העליונות, על סבולת ההליכה ועל תפקוד מערכת הבקרה האוטונומית הלבבית אצל ילדים עם Unilateral Cerebral Palsy (UCP). |
שיטות: עשרה ילדים בגילאי 6-10 השתתפו בתכנית אימון אינטנסיבית שנמשכה שבועיים, חמשה ימים בשבוע, שש שעות כל יום. נאספו נתונים מתוך Assisting Hand Assessment (AHA), Jebsen–Taylor Test of Hand Function (JTTHF), 6 Minute Walk Test (6MWT). השליטה האוטונומית על הלב הוערכה על-ידי קצב הלב במנוחה (Heart Rate- HR) ושונות קצב הלב במנוחה (Heart Rate Variability- HRV) ונמדדה על-ידי שעון דופק מסוג Polar RS800CX. הנתונים נאספו לפני ההתערבות, מיד לאחריה וכעבור שלושה חודשים. |
תוצאות: נמצא שיפור מובהק סטטיסטית בתפקוד הדו-צדדי והחד-צדדי של הגפיים העליונות. נמצא שיפור ב-AHA עם שינוי חציוני של 9 logits units[טווח 26-1], שיפור חציוני ב-JJTHF של 56 שניות [טווח(55-)-217] ביד המעורבת ו-9 שניות [טווח (6-)-26] ביד הלא מעורבת, בהשוואה בין הבדיקה הראשונה לבדיקה השלישית. שיפור מובהק נמצא ב-6MWT עם עלייה מחציון של 438 מטרים (טווח: 294-558) בהערכת הבסיס ל-466 (432-592) מיד לאחר ההתערבות ו-528 (425-609) שלושה חודשים לאחר ההתערבות (p=.03). שיפור מובהק סטטיסטית נמצא גם בתפקוד מערכת הבקרה האוטונומית הלבבית שבאה לידי ביטויי בערכי קצב הלב במנוחה (ירידה חציונית של 4 פעימות לדקה) וערכי שונות קצב הלב במנוחה של מדד הRMSSD (עלייה חציונית של 8.5 אלפיות השנייה) לאורך תקופת המעקב. |
מסקנות: ממחקר זה אפשר להסיק כי אימון קצר ואינטנסיבי משולב תוך כדי שימוש בשיטות טיפול שונות, בדגש על הגפיים העליונות, הראה שיפור בתפקוד הגפיים העליונות וגם בסבולת ההליכה ובתפקוד מערכת הבקרה האוטונומית הלבבית אצל ילדים עם UCP ויכול להציע מסגרת טיפולית יעילה לילדים עם UCP. |
מילות מפתח: Unilateral Cerebral Palsy, HABIT, ,CIMT קצב לב, שונות קצב לב, סבולת הליכה. |